את מי מראיין פרויקט תולדות ישראל  

"תולדות ישראל" מתעד את סיפוריהם של מייסדי המדינה לגוניהם: ילידי הארץ שאחזו בנשק כדי להגן על בתיהם ועל משקיהם; ניצולי שואה ויהודים שנמלטו מבתיהם בארצות ערב כדי לבנות מחדש את חייהם בישראל; יהודים ששירתו במלחמת העולם השנייה ועתה התנדבו לסייע בהקמת חיל האוויר וחיל הים הישראליים; הנשים והגברים האמיצים שחיו תחת מצור בימי מלחמת השחרור; ואנשים מן השורה, שזכו לחזות במו עיניהם בהקמת מדינת ישראל ובשיבתו מעוררת ההשתאות של העם היהודי לארצו.

כמה אנשים נכללים במאגר המרואיינים הפוטנציאלי  

בשנת 1948, ערב הקמת המדינה, מנתה האוכלוסייה היהודית בארץ כ-600,000 בני אדם. על פי הערכות דמוגרפיות, חיים כיום כ-120,000 יהודים ששהו בארץ ישראל בעת הקמת המדינה והיו אז בני חמש עשרה או יותר – 20,000 מהם ילידי הארץ והיתר היו אז עולים. כמו כן חיים כמה מאות שהיו אז מתנדבים מחו"ל.

היכן יאוכסן הארכיון  

"תולדות ישראל" מגבשת שותפות עם ארכיון הסרטים הישראלי המצוי בסינמטק של ירושלים. ארכיון הסרטים הזה, הגדול ביותר במזרח התיכון, הוא המוסד הרשמי האחראי לאיסופם ולשימורם של עשרות אלפי סרטים ישראליים ובינלאומיים, בכללם פריטים היסטוריים נדירים כגון הקטע המוסרט היחיד של הכרזת העצמאות של ישראל. כל סרט ישראלי שנהנה ממימון ציבורי, נדרש, על פי חוק, להפקיד עותק אחד שלו בארכיון הסרטים הישראלי.

מה קורה עם החומר המצולם  

כל הנתונים יוכנסו לקטלוג ולמפתח שמות ועניינים כדי להקל על הגישה של הציבור לאוסף הסרטים הזה. קטעי הראיונות ישמשו משאב גדול ונרחב שיעמוד לרשות יוצרי סרטי תעודה, אנשי אקדמיה וחוקרים, ויעניקו אפשרויות חינוכיות רבות למוזיאונים, לכיתות לימוד ולספריות. נוסף על כך, יש כוונה לפתח אתר אינטרנט אינטראקטיבי מקיף, אשר יביא את עדויותיהם של מייסדי המדינה לידיעת הציבור הרחב.

האם פרויקט דומה הופעל בעבר  

לא. אף שבשנותיה הראשונות של המדינה נגבו עדויות רבות בכתב, ואחרות הוקלטו במהלך השנים, מעט מאוד עדויות צולמו לצורך תיעוד מקיף. פרויקט "תולדות ישראל" שם לו למטרה לשמש כתובת מרכזית עבור כל המעוניין בעדויות מצולמות העוסקות בשנת 1948, ולשם כך הוא מאגד את כל החומר הראיונות בארכיון הלאומי של תולדות ישראל.

כיצד מודרכים המראיינים  

שיטת הריאיון של "תולדות ישראל" מבוססת על ניסיונם המוצלח של יד ושם ושל העמותה לתיעוד היסטוריה חזותית של ניצולי השואה. המראיינים יודרכו לראיין באנגלית ובעברית, בשיתוף עם המחלקה להיסטוריה שבעל פה של האוניברסיטה העברית.

מהו אורכם של הראיונות המצולמים

אורכם הממוצע נע בין שעתיים לשעתיים וחצי, אבל הם יכולים להיות ארוכים יותר במקרה הצורך. במהלך מחצית השעה הראשונה, מעודדים את המרואיין לדבר על אירועים שהתרחשו לפני 1948 – אלה כוללים זיכרונות אישיים, ארץ מוצא, עלייה לישראל, חיים בבית, חינוך, קהילה, תנועות נוער וכד'. סיפורו האישי של המרואיין בתקופה שעד מלחמת העצמאות, כולל המלחמה עצמה, אורך שעה עד שעה וחצי נוספים. במהלך מחצית השעה האחרונה, המרואיין יכול להיזכר בחוויות שעבר אחרי 1948, ואז ניתנת לו ההזדמנות להציג תצלומים, מסמכים, חפצים אישיים ו/או מזכרות. כל פריט כזה מצולם בנפרד, בעוד המרואיין מתאר אותו כשהוא מחוץ למסגרת המצלמה.